אגדה מספרת כי לפני שנכנס בודהא לנירוונה הוא זימן את כל בעלי החיים אליו. 12 בעלי חיים התייצבו לפניו לפי הסדר הבא: עכבר, שור, נמר, ארנב, דרקון, נחש, סוס, כבשה/איל, קוף, תרנגול, כלב, וחזיר בר. כאות תודה החליט בודהא לכנות את השנים לפי שמותיהם של 12 בעלי החיים בסדר הופעתם לפניו. כמו באגדה, לוח השנה הסיני מחולק למחזורים בני 12 שנים, שכל אחת מהן מכונה על שם אחד מבעלי החיים האלה.
בשנת 604 הנהיגה הקיסרית היפנית סוייקו (Suiko; 628-593) את לוח השנה הסיני. לוח שנה זה המכונה "מחזור שישים השנים" (יפנית: Eto), הוא שיטה עתיקה לספירת שעות, ימים, חודשים, שנים וכיוונים. שיטה זו מבוססת על 12 חודשי ירח ושנה מעוברת ובה 13 חודשים. בשיטה זו שתי סדרות של סמלים: בסדרה אחת יש 10 סמלים, המכונים עשרת ה"גזעים", ובסדרה השניה 12 סמלים המכונים 12 ה"ענפים" (Jikkan Junishi). צירופים שונים של סמלים משתי הסדרות יוצרים מחזור בן שישים זוגות שכל אחד מהם מייצג שנה אחת. לאחר שישים שנים מסתיימים שישה מחזורים של גלגל ה"גזעים" וחמישה מחזורים של גלגל ה"ענפים" ומתחיל מחזור ספירה חדש. לכן מייחסים חשיבות רבה ליום ההולדת השישים שבו אדם משלים מחזור מלא של לוח השנה וחוזר לצירוף המקורי של הסמלים שהיה בשנה שנולד.
בסין סמלים אלו נמצאו חרוטים על גבי שריון צב שהתגלה בחפירות ארכיאולוגיות באתרים מתקופת שושלת יין (בערך 1100 לפני הספירה). יש הסוברים שעשרת ה"גזעים" שימשו בתחילה לספירת ימים (בשלוש קבוצות של עשר כל אחת) ו־12 ה"ענפים" שימשו לספירת חודשים ושנים. לבסוף, אוחדו שתי הסדרות ויצרו את "מחזור שישים השנים", ובמחצית הראשונה של תקופת האן המאוחרת (220-25 לספירה) הנהיגו שיטה זו לספירת שעות, ימים, חודשים, שנים, וקביעת כיוונים. כמו כן, החלו להשתמש במערכת 12 ה"ענפים" ששימשו לקביעת השעה ביום (משך כל שעה היה כשעתיים בימינו) בצירוף עשרת ה"גזעים" המבוססים על ערכי היין־יאנג (הניגודים המשלימים) וחמשת היסודות (עץ, אש, אדמה, מתכת ומים) גם לקביעת ימים וכיוונים המבשרים טוב או רע. מתקופת האן המאוחרת החלו לתאר את 12 ה"ענפים" בדמותם של 12 בעלי החיים הנזכרים באגדת בודהא. ייתכן שהדבר נבע מהשפעת האסטרולוגיה של התקופה ההלניסטית שהובאה לסין דרך הודו. כתוצאה מכך התרחב השימוש בשיטה זו גם לניבוי העתיד בדומה למקובל באסטרולוגיה במערב.
שיטת ניבוי העתיד, שהובאה ליפן ביחד עם מערכת הסמלים של עשרת ה"גזעים" ו־12 ה"ענפים", הייתה שיטת "12 השעונים"
(Junichoku). שיטה זו הייתה בשימוש מתקופת אסוקה (Asuka; המחצית השניה של המאה השישית עד 710). "12 השעונים" הייתה סדרה של ערכים, כמו הגשמה, כישלון, שליטה, אי סדר, שהשתמשו בהם לקבוע את טיבם של ימים. אמונות כאלו היו פופולריות בעיקר בתקופת אדו (1868-1603) שבה ניסו אנשים לקבוע אילו זמנים מבשרים טוב ואילו זמנים מבשרים רע, לפני כל פעולה כמו פתיחת עסק חדש או נישואין.
כמו במערב בימינו, בסין וביפן מאמינים שאנשים מקבלים את תכונות המזל שבו נולדו, כך למשל: כל מי שנולד בשנת העכבר הוא חסר מנוחה; ילידי שנת השור הם סבלניים; נשים שנולדו בשנת Hinoe Uma (שנת האש, יסוד היאנג והסוס), שהיא השנה ה־43 במחזור שישים השנים, נחשבו ביפן לעקשניות במיוחד ולקטלניות לבעליהן. לכן היה קשה להשיאן ורבו מאוד מקרי רצח תינוקות ממין נקבה שנולדו בשנת האש. שנה זו גם נחשבה לשנה מועדת לשריפות. אמונה אחרת קשורה למזל הכלב. בעבר נראו נשים הרות הלובשות מעין רצועה על בטנן לעזור להן לשאת את העובר ביום הכלב, אולי משום שהכלב נחשב למגינם של התינוקות. מכיוון שאין זה מנומס לשאול לגילו של אדם היפנים שואלים אותו בדרך כלל מהו סימן המזל שלו ומחשבים את גילו.
Koshin הוא היום או השנה שבהם מתרחש צירוף של ko, הקשור ליסוד המתכת ולכוכב ונוס ושל מזל הקוף (Shin) שהוא הסמל התשיעי בלוח השנה. לפי מסורת טאואיסטית עתיקה, בליל Koshin שלוש תולעים השוכנות בגוף האדם יוצאות מתוכו ומדווחות על חטאיו לאלים, וכתוצאה מכך, קיצרו האלים את חייו. כדי למנוע זאת נהגו אנשים להישאר ערים בלילה זה.
בשנת 1873 החליף ממשל מייג'י (Meiji) את הלוח הירחי בלוח הגרגוריאני, אך במשך שנים רבות הוסיפו היפנים להחזיק בלוח הירחי. למשל, בשנת 1945 עדין השתמשו בו כשישים אחוז מן החקלאים. גם היום חגים רבים מתקיימים במועדים שנקבעו על ידי הלוח הירחי. למשל, חגיגת ראש השנה וראשית האביב (Risshun) עדיין מתקיימת בראשית חודש פברואר.
בסין וביפן נרקמו אגדות רבות סביב 12 בעלי החיים שמסמלים את השנים, החודשים, השעות והכיוונים ומרבים לתאר אותם באמנות היפנית: כעיטור לקופסאות אינרו (נרתיקים קטנים מצופים לכה בדרך כלל) ובפסלוני נטסקה שהיו מחוברים אליהן בחוט, באביזרי חרבות, בהדפסי עץ צבעוניים ובציור. ידועות במיוחד המגילות המצוירות של קאנו קורנובו (1809-1754) וסוסן מורי (1821-1749). מבין הדפסי העץ הצבעוניים שנעשו בנושא ידועים אלו של אנדו הירושיגה (1858-1797) וסדרת סמלי גלגל המזלות ו־12 גיבורים יפנים נבחרים של אוטאגאווה קוניושי (1861-1798).