התערוכה עוקבת אחר האופן בו האמנים היפנים, ובעיקר אמני תקופת אדו (1868-1603), מתארים ביצירותיהם בעלי חיים. תיאור בעלי החיים נעשה לרוב בשלושה אופנים: על פי המסורת, על פי המציאות ועל פי הדמיון.
אמנים מסורתיים רבים העדיפו לצייר בעלי חיים אידיאליים כפי שהכתיבו הסטנדרטים האמנותיים הסיניים. אמנים יפנים רבים למדו לצייר כמעט כל נושא על ידי העתקת הציורים של מוריהם או של אמנים ידועי שם מן האמנות הסינית והיפנית כאחד. כך הם פסעו בעקבות מודלים אמנותיים מבוססים היטב לתיאור בעלי חיים. הם העתיקו שוב ושוב את אותה יצירה עד שהגיעו לשלמות. בדרך כלל ציורים אלה אינם מתארים יצורים חיים אלא בעלי חיים כסמלי כוח, יוקרה, מידות טובות ועוד. למשל, נמרים ואריות מסמלים כוח צבאי ופוליטי. גם בעלי חיים המשמשים שליחי האלים או מסמלים אותם צוירו באופן זה. האמנים תיארו גם בעלי חיים שעל פי האמונה משמשים אמצעי רכיבה לאלים, לחכמים, למשוררים, לגיבורים ולבני אלמוות. בעלי החיים הללו מתוארים בצורתם הטבעית אך הם ניחנים בכוחות על טבעיים. רבים מהם שייכים גם לגלגל המזלות, ומסמלים שנים, חודשים, ימים ושעות.
כאשר בעלי החיים מוצגים בזוגות, בדרך כלל מדובר בייצוג הזכרי והנקבי - היין והיאנג. הזכר מתואר לרוב בפה פתוח והנקבה בפה סגור, אך לעתים להפך. אמני אסכולת קאנו (Kano), שמונתה לאסכולה הרשמית של השלטון הצבאי ביפן, ציירו לעתים רחוקות בעלי חיים כפי שהם במציאות. בדרך כלל הם ציירו בעלי חיים אידיאליים שהועתקו מן האמנות שקדמה לתקופתם.
במאה ה־18 וה־19 בחרו אמנים רבים לתאר בעליי חיים באופן ריאליסטי. הם הקדישו זמן רב לצפייה בבעלי חיים אמיתיים בסביבתם הטבעית. אמנים כגון קאטסושיקה הוקוסאי (Katsushika Hokusai; 1849-1760) ומורי סוסן (Mori sosen; 1821-1747), הקדישו תשומת לב מרובה לצורתם הפיזית של בעלי החיים על כל פרטיה וצפו שעות רבות בבעלי חיים על מנת לציירם באופן ריאליסטי יותר. הם ערכו ניסיונות שונים במשיכות מכחול. על מנת להציג את השיער הקצר של פרוות הצבי השתמשו אמנים אלה באין ספור קווים קטנים. לעומת זאת, על מנת להציג פרוות קוף נעשה שימוש במכחול יבש מאוד. כמו כן, הם עקבו אחר התנהגותם הטבעית של בעלי החיים כפי שהיא בטבע ותיארו בציוריהם מחוות חיזור, טיפול בצאצאים והפגנת רגשות.
בניסיון להתחקות אחר המהות של בעליי החיים ולא רק אחר המראה הפיזי האמיתי שלהם, יצרו אמנים יפנים רבים דימויים מתומצתים ומסוגננים שלהם. אחדים הושפעו ממשיכות המכחול המהירות של אמני הזן שביקשו לתפוס בציורים את המאפיינים והרוח של בעלי החיים. לכן בעבודותיהם תיאור בעלי החיים הוא פואטי ולירי. אמנים רבים שלא היו שייכים לאסכולה מסוימת ועבדו לבד, יצרו בעלי חיים דמיוניים יותר.
כל העבודות המוצגות בתערוכה שייכות לאוסף המוזיאון. התערוכה כוללת ציורים, הדפסים, פסלוני נטסקה, אביזרי חרבות ועוד.