נמס

וואטאנאבה גו (Watanabe Go) נולד בשנת 1975. הוא בעל תואר שני באמנות מאוניברסיטת מחוז אייצ'י לאמנות ולמוזיקה. את עבודותיו הוא יוצר באמצעיים דיגיטליים ומעביר אותם לתבנית ממוחשבת, שבה הוא מעבד את הדימויים (image computer-generated).

היצירה נוף מציגה פני אישה עם עור לבן, כמעט שקוף, ועיניים כחולות, גדולות ועמוקות של נערה לבקנית, או מעין אנדרואיד. וואטאנאבה הרכיב את הפנים מתצלומים של מספר נשים תוך שהוא יוצר מעין "שיבוט גנטי" של הדמות. תהליך זה, הדומה במקצת להשתלת עור, מעלים כמעט לחלוטין את המאפיינים האינדיבידואליים שלה.

ביצירה התמונה נעה באיטיות רבה על המסך ובכל פעם נחשף קטע אחר של הפנים כתמונת "נוף". כאשר נראית העין של הדמות היא מביטה בצופה במבט מסתורי, כאילו שואבת את נשמתו.
בעידן האינטרנט כל אחד יכול להפוך למי או למה שהוא רוצה. המסך של המחשב הופך לאמצעי תקשורת ואינטראקציה, אך הוא עצמו נותר עצם קר, שקשה לחדור אליו. לפיכך הוא תורם לבדידות של הצופה. ביצירה דמות האישה והצופה מופרדים על ידי ממבראנת הטכנולוגיה. שני צדדים המייצגים אנטגוניזם - הטכנולוגיה נגד הטבע, הווירטואלי נגד הגופני ותוכנת המחשב נגד הנשמה. האם האינטליגנציה האנושית תוחלף באינטליגנציה מלאכותית? האם נשמת האדם "תפורמט" וזיכרונות מסוימים יעברו עריכה ויועתקו? ייתכן שעלינו להתחיל לחשוב ברצינות על כך שהממברנה שמפרידה בין העולם הדיגיטלי, החלל והמרחב האמיתי והאינטליגנציה המלאכותית, הופכת יותר ויותר מעורפלת ובלתי מובחנת.

הבדידות מול המסך גורמת לכך שצעירים בימינו אינן תופסים עצמם כאובייקטים מציאותיים, נבחנים ובעלי קיום מחוץ לזהותם שבמחשב. בעבודתו השנייה של וואטאנאבה, נמס, נראית דמות כזו - מעין בובה שתלויה על חוט בלתי נראה, הנמסה ונופלת מטה בשבעה אופנים שונים כגלימה מקולב, כאילו היא מנסה להתחמק בכל יום מן התפעול של מתפעל הבובות.

וואטאנאבה גו קיים תערוכות יחיד והשתתף בתערוכות קבוצתיות רבות ביפן, בסין ובקוריאה.