תערוכות

ה"האשירה־א" (Hashira-e; תמונות עמוד) הם הדפסי עץ בעלי מידות מיוחדות: אורכם כ־70 ס"מ ורוחבם כ־12 ס"מ והם נפוצו ביפן ממחצית המאה ה־18 ועד מחצית המאה ה־19.

מושג מאנגה (Manga), "ציורים אקראיים", הופיע לראשונה במאה ה־19. מאחר שהמאנגה, המצויירים באופן חופשי על הדף, הם רישומים מלאי הומור נקשר המושג לציורים קומיים.

בשנת 1600 לספירה נסחפה לחופי קיושו אנייה הולנדית ועל סיפונה נווט בריטי בשם ויליאם אדמס (נפטר 1620). אדמס נשאר ביפן כיועץ השוגון לענייני סחר עם המערב.

התערוכה עוסקת בקו התפר שבין אמנות ריאליסטית לאמנות אבסטרקטית בהדפסים היפנים המודרניים.

השנה חוגגת יפן ארבע מאות שנה לראשיתה של תקופת אדו (Edo).

מראשית ההיסטוריה יצרו אומנים ואמנים יפנים חפצים שימושיים בטכניקות שונות כגון קרמיקה, לכה, גילוף בעץ, ציור, צביעת בדים וחישול מתכות, וקישטו אותם בכישרון רב בעיטורים האהובים עליהם ובמוטיבים דקורטיביים (sôshoku no shudai) מגוונים.

קולות המלחמה, צהלות הסוסים משדה הקרב ושאון החרבות הנוקשות זו בזו נדמו זה מכבר. אך החרב היא אחת משלושת סמלי דת השינטו המקודשים ביותר ולכן שמור לה מקום מיוחד בתרבות היפנית.

מאקו אידמיטסו (Mako Idemitsu; 1940) נמנית עם האמניות החלוצות בעולם אמנות הוידאו ואחת מבין האמניות הבולטות ביפן בתחום זה כיום.

שנת 1959 הגיעו סם (ז"ל) ובטי דובינר לראשונה ליפן. הם הוקסמו מן התרבות והאמנות היפנית וביקרו במוזיאונים ובגלריות רבים. אך אמן אחד משך את תשומת ליבו של סם במיוחד.

כבר בעת העתיקה נהגו אמנים, משוררים ונזירים יפנים לערוך מסעות ברחבי הארץ ולתאר את חוויותיהם בציורים ובשירים.