קולנוע

השנה היא 1987. בועז בן ה-12 מגלה סוד מטלטל על אביו הנערץ מאיר – גילוי שהופך את עולמו ומוביל לתוצאות הרסניות עבור משפחתו. עשור לאחר מכן, בועז רדוף האשמה יוצא למסע שבו ינסה להתמודד עם שדי העבר.

פול, צלם מצליח בשנות הארבעים לחייו, מחליט לעזוב קריירה מבוססת לטובת חלום ישן – כתיבה. בד בבד, אשתו עוזבת אותו והילדים עוברים להתגורר איתה בארץ רחוקה. החלטתו מובילה אותו למסע מפרך של עבודות פיזיות מזדמנות ואי־ודאות כלכלית, לצד בדידות ומתחים עם משפחתו וחבריו. הבמאית הצרפתייה ולרי דונזלי מתארת בכישרון רב את המחיר שגובה ההתמסרות לאמנות ואת המאבק המתמיד בין הליכה אחר הלב לבין הישרדות בעולם החומרי של ימינו.

בוקר אחד, בשעה מוקדמת מאוד, אביה של אלה בת ה-9 מעיר אותה משנתה ומבקש ממנה לארוז. כבר במכונית, עם האח הצעיר צ'רלי והכלב רקס, אלה – בוגרת ממספר שנותיה – מרגישה שמשהו מוזר. ואכן, במכונית המקרטעת, בין רגעים משפחתיים מקסימים והנופים החולפים של המערב האמריקאי, היא מתחילה להבין שהדברים אינם כפי שהם נראים.

מריאל מפתחת בן לילה יכולת לראות ולשמוע כל מה שהוריה, יוליה וטוביאס, רואים, חושבים ועושים. ההורים מתקשים להתמודד עם היכולת הטלפתית של בתם ועם התעקשותה לחשוף את השקרים הקטנים והעמדות הפנים שעוזרות להם (ולכולנו) לצלוח את החיים. עד מהרה, הם מוצאים עצמם בסחרור מניפולטיבי, אבסורדי, עם תוצאות לא צפויות.